שחפת: המחלה העיקשת

הדיווחים על חשש מהתפרצות שחפת בגן ילדים במזכרת בתיה בשבוע שעבר, עוררו תמיהה אצל רבים שחשבו שהמחלה הרומנטית כבר עברה מהעולם, לפחות המערבי.

המחלה, שקטלה בין השאר את רחל המשוררת ואת אליעזר בן-יהודה, מלווה את האנושות כבר אלפי שנים. במאה ה-19, תקופה שבה אחד מכל שבעה אנשים בארצות הברית ובאירופה מתו משחפת, היא כונתה "המחלה הרומנטית", מאחר שאמנים רבים חלו בה. המוות האיטי שהיא גורמת נחשב ל"מוות טוב", שנותן מספיק זמן להתכונן אליו, וחוסר הידיעה על הגורם למחלה רק הוסיף לקסם ולמסתורין סביבה. נשים צעירות שלצערן לא חלו בשחפת פעילה נהגו להתאפר כך שיראו סמוקות לחיים וחיוורות כמו החולים.

הרומנטיקה התפוגגה לאחר שרוברט קוך,  מחלוצי המיקרוביולוגיה, הראה ב-24 במרץ 1882 שהמחלה נגרמת על ידי חיידק. השחפת נתפסה סוף סוף כמחלה מדבקת שאפשר וצריך להילחם בה. אנטיביוטיקות חזקות וחדשות, שיטות אבחון ותוכניות לאומיות למיגור שחפת הצליחו להפוך את המחלה לנדירה, לפחות במערב. עם זאת על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) בשנת 2015 חלו 10.4 מיליון איש ברחבי העולם במחלה ו-1.8 מיליון מתו ממנה.

מחלת השחפת נגרמת על ידי החיידק Mycobacterium tuberculosis, שמופץ באוויר בחלקיקי רוק שנפלטים כשחולה בשחפת פעילה משתעל, מתעטש או אפילו מדבר. בניגוד למחלות מסוכנות אחרות שמדביקות דרך האוויר כגון חצבת, שחפת מדבקת רק לאחר חשיפה ממושכת ולאורך זמן. למרות זאת היא קוטלת יותר אנשים בעולם מכל מחלה מדבקת אחרת, פרט אולי ל-HIV.

טיפול קשה

חיידק השחפת מתיישב לרוב בריאות ובמקרים רבים הוא לא גורם למחלה, אלא נשאר חבוי בגוף. כאחד מכל 10 נשאי שחפת יפתח מחלה פעילה, והסיכון לכך גדול במיוחד אצל מעשנים ואנשים עם דיכוי חיסוני כמו נשאי HIV, חולי סוכרת או אנשים הסובלים מתת-תזונה. החיידק אף עלול להתפשט מהריאות דרך זרם הדם ולהתיישב באזורים שונים בגוף – כמו העצמות, קשרי הלימפה או המוח, שבו היא גורמת לדלקת קרום המוח – במיוחד באנשים עם דיכוי חיסוני, בילדים ובקשישים.

תסמיני המחלה הפעילה מתונים יחסית בהתחלה, וכוללים שיעול, הזעות לילה, ירידה במשקל, חולשה וחום ולעתים גם את מאפיין השחפת המוכר מסרטים רבים – ליחה דמית. ללא טיפול מצב החולה מתדרדר לאיטו והשחפת עלולה להיות קטלנית: בלי טיפול ימותו כמחצית החולים בשחפת. אצל נשאי HIV שיעור התמותה מתקרב ל-100 אחוז.

הטיפול בשחפת כולל נטילת כמה סוגים של אנטיביוטיקה חצי שנה לפחות, משך זמן שמגדיל את הסיכוי שמטופלים לא יתמידו בנטילתו. פעמים רבות הוא ניתן לאנשים שאינם חולים ושדבר נשאותם התגלה רק בעקבות בדיקה, והם עלולים לחשוב – בטעות – שאין סיבה ליטול כדורים ולהסתכן בתופעות לוואי אם הם מרגישים טוב. אצל מי שמקבלים את הטיפול כשהם כבר חולים, הטיפול המשולב מקל על תסמיני המחלה תוך שבועות, אך הפסקתו בשלב זה עלולה לגרום להתפרצות מחדש של המחלה. גרוע מכך, חולים ונשאים שיפסיקו את הטיפול לפני הזמן עלולים לגרום להופעת חיידקי שחפת עמידים לאנטיביוטיקה ולהדביק בהם אחרים. אכן, מבין מיליוני האנשים שחלו בשנת 2015 בשחפת, 580,000 איש – רובם מסין, מהודו ומרוסיה – נדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקות המשמשות לטיפול במחלה, או לחלקן.

באופן לא מפתיע הטיפול בשחפת עמידה קשה בהרבה מהטיפול בשחפת רגילה ולכן גם הסיכון כי המטופלים יפסיקו אותו לפני הזמן. הוא עשוי להימשך שנתיים, רבים מהחולים ימותו למרות הטיפול, ורבים מהשורדים יסבלו מתופעות לוואי קשות, כגון אבדן שמיעה תמידי או נזקים לאיברים שונים.

כדי לנסות ולמגר את המחלה הקטלנית, ולמנוע את התפתחותם של חיידקים עמידים, יש לוודא כי חולי שחפת ונשאים יתמידו בטיפול עד סופו. לשם כך בישראל החולים מטופלים אך ורק בהשגחה ישירה, כלומר מקבלים את הטיפול במרפאה שבה המטפלים רואים במו עיניהם כי התרופות נבלעות ויש מעקב מסודר אחר הטיפול.

טיפול קשה וממושך, אבל בלעדיו רבים מהחולים ימותו. צילום רנטגן של חזה של חולה שחפת | צילום: Shutterstock

דרושים: חיסון ותקציב

הדרך הטובה ביותר והבטוחה ביותר להעלים את השחפת ולהתגונן מפניה היא טיפול מונע, אך עוד לא הצליחו לפתח חיסון יעיל נגד המחלה. בעבר השתמשו בישראל בחיסון נגד שחפת (BCG) שקיים משנת 1921, אך לא משתמשים בו יותר – פרט למקרים מיוחדים – מאחר שיעילותו נגד שחפת קטנה ביותר (הוא דווקא יעיל נגד קרובת משפחתה של השחפת, הצרעת). בילדים החיסון מספק הגנה של 80-70 אחוז מפני תופעות קשות מסוימות של שחפת, כגון דלקת קרום המוח, אך הוא פחות יעיל בתינוקות ויעילותו במבוגרים מוטלת בספק. החיסון כמעט אינו מונע הידבקות בשחפת וגם לא את המעבר לשחפת ריאות פעילה, ולכן אינו מונע את הפצת החיידק באוכלוסייה.

החיסון אף פוגע ביעילותה של הבדיקה הנפוצה ביותר לאבחון שחפת. הבדיקה היא תבחין טוברקולין, הקרוי גם תבחין עור בשיטת "מנטו" (Mantoux). טוברקולין – המורכב מחלבונים מבודדים של חיידק השחפת –  פותח במקור על ידי קוך כטיפול לשחפת, אך התברר שאינו מסוגל לעשות זאת ולאחר שינויים קלים הוא אומץ ככלי אבחון למחלה. בשיטת "מנטו" מזריקים מעט טוברקולין לעור של אמת היד ובודקים אם כעבור יומיים-שלושה מתרחשת תגובה עורית. תגובה חיובית תופיע אצל חולים, נשאים, חולים שהחלימו, או מי שחוסנו ב-BCG.

על פי ארגון הבריאות העולמי אחד מכל שלושה אנשים בעולם הוא נשא שחפת והמחלה נפוצה בכל חלקי תבל, ומתפשטת עוד עם התפשטות חיידקי שחפת עמידים  והתייקרות הטיפולים היעילים. יתכן כי בעתיד הלא רחוק נחזור לתקופה הרומנטית שבה רבים קמלו לאיטם ומתו ממחלה מדבקת, העוברת באוויר שאין נגדה טיפול. הדרכים היחידות למנוע עתיד כזה הן לוודא שמטופלים  ישלימו את הטיפול, לפתח אנטיביוטיקות חדשות ולפתח חיסון יעיל לשחפת. כל הדרכים האלו דורשות השקעה כספית, אך בשנים האחרונות צומצמו התקציבים לנושא ובלי מחקר יעיל המגפה החיוורת עלולה לשוב ולהרים את ראשה.