שיפוט בעין המצלמה

מאז ומתמיד היו טעויות שיפוט במגרשי הכדורגל, ובמשך שנים רבות ראו בהן חלק בלתי נפרד מהמשחק. אך ככל שהתקדמו טכנולוגיות הצילום והווידיאו התעצמה ההבנה שאפשר להיעזר בהן כדי לשפר את איכות השיפוט. אחד האירועים שהבליטו יותר מכול את הבעיה התרחש במהלך משחק שמינית הגמר במשחקי גביע העולם 2010 בדרום אפריקה בין נבחרות אנגליה וגרמניה. בדקה ה-37, ביתרון 1:2 לנבחרת הגרמנית, בעט קשר נבחרת אנגליה פרנק למפארד (Lampard) כדור שפגע במשקוף השער הגרמני, ניתז ממנו לקרקע וקפץ בחזרה אחורה. השופט הכריע שהכדור לא עבר במלואו את קו השער, אך מצלמות הטלוויזיה חשפו לקהל הצופים שלמעשה היה זה שער שוויון חוקי. כך איבדה אנגליה הזדמנות לשנות את מהלך המשחק, שהסתיים בתבוסה 4:1.

צפו בטעות השיפוט במשחק שמינית גמר מונדיאל 2010 בין אנגליה לגרמניה

בימינו, כאשר לקהל זמינים הילוכים חוזרים ממגוון זוויות ובהילוך איטי, החלטות השופטים חשופות יותר מאי פעם לביקורת מגובה בראיות. טכנולוגיית שיפוט המסך, או VAR (ראשי תיבות של Video Assistant Referee), נכנסה לשימוש במגרשי הכדורגל במהלך משחקי גביע העולם ברוסיה בשנת 2018. הטכנולוגיה, שנועדה לצמצם את היקף שגיאות השיפוט במשחקי הכדורגל, מאפשרת לשופטים לצפות בהילוכים חוזרים של מהלכים קריטיים שהתרחשו במהלך המשחק. אם מתברר שהייתה שגיאת שופט ברורה וחד-משמעית או שהוחמצה תקרית חמורה, השופט הראשי רשאי לעצור את המשחק כדי לסקור מחדש את מקום האירוע השנוי במחלוקת או לצפות בו מחדש על מסך, ובמקרה הצורך לשנות את החלטתו.

כיום נעשה שימוש בטכנולוגיה ברוב המשחקים הבינלאומיים והליגות הבכירות במדינות רבות, כולל ליגת העל בישראל. תפקידם של שופטי המסך הוא לעקוב אחרי מהלך המשחק מבעד למצלמות הטלוויזיה ולבחון אירועים משמעותיים בו, שכוללים הבקעת שער, החלטה על בעיטת עונשין, שליפת כרטיס אדום או טעות בזיהוי השחקן בעת שליפת כרטיס אדום או צהוב. אם שופטי המסך הגיעו למסקנה שנעשתה טעות באחד מהנושאים האלה, הם רשאים לפנות באוזנייה לשופט הראשי על המגרש ולהמליץ לו לשנות את החלטתו. גם השופט הראשי יכול לבקש בדיקה חוזרת ביוזמתו.

כניסת הטכנולוגיה החדשה לוותה בחששות כי תאריך את משך המשחק. שופט צופה בשידור חוזר באמצעות צג | צילום: Marcin Kadziolka, שאטרסטוק

השפעה על מהלך המשחק

לכניסת השימוש בשופטי מסך נלוותה התנגדות עזה. המסתייגים חששו שהצעד הזה יוביל להארכת זמן המשחק או ישבש את קצב המשחק עקב ריבוי העצירות לצורך צפייה בהילוכים חוזרים. בארבע השנים שחלפו מאז כניסת השיטה לשימוש במונדיאל 2018 נערכו כמה מחקרים שבדקו אילו שינויים התרחשו בפועל באופי המשחק בעקבות כניסת הטכנולוגיה לארגז הכלים של שופטי הכדורגל.

אחת הטענות שעלו הייתה ששופטי המסך משפיעים על דירוג הקבוצות בטבלת הליגה. לדוגמה, בעונת הכדורגל הקודמת (2021/2) הצביעו עיתונאי ספורט על כך שהתערבותם של שופטי המסך אפשרה לקבוצת מנצ'סטר סיטי לעקוף בראש טבלת הליגה האנגלית הראשונה (הפרמייר ליג) את יריבתה ליברפול. בהמשך העונה התאזנה השפעתם, כשגם ליברפול נהנתה מחסדי השיטה, אך בסופו של דבר האליפות נשארה של מנצ'סטר.

מחקרים רבים בחנו את ההשפעות של שופטי המסך על מהלך המשחק. כולם השוו נתונים סטטיסטיים על מהלכם של מאות משחקים שהתקיימו לפני תחילת השימוש בשיטת שופטי המסך ואחריה. בין המשתנים שנבדקו היו כמות העבירות, השערים, מצבי הנבדל, בעיטות העונשין, זמן המשחק בפועל במהלך המחצית הראשונה והמחצית השנייה וכמות הכרטיסים הצהובים והאדומים שנשלפו.

חוקרים בחנו את השינויים שחלו באופי המשחקים בעקבות השימוש בשופטי מסך בליגה האיטלקית הראשונה והבונדסליגה הגרמנית, הליגה הספרדית הבכירה וליגת העל הסינית. בכל ארבע הליגות מצאו החוקרים כי כמות העבירות ירדה באופן מובהק סטטיסטית, כלומר מדובר בשינוי משמעותי שאי אפשר להסביר כסטייה אקראית בלבד. בליגה האיטלקית ובליגה הגרמנית נמצא שגם כמות הכרטיסים הצהובים פחתה. לדעת החוקרים ייתכן שנוכחות העזרים הטכנולוגיים, והיכולת שהם מעניקים לשופטים לבחון מחדש את פעולותיהם, גורמת לשחקנים להפגין שיקול דעת טוב יותר במצבים שעלולים להוביל לעבירות.

לצד ריסון העבירות והאזהרות, גם כמות השערים ירדה בליגה האיטלקית עם כניסת שופטי המסך למגרשים. ביחס לחשש של הצופים מהארכת זמן המשחק, בליגה הגרמנית, הספרדית והסינית מצאו כי זמן המשחק אכן התארך בנוכחות שופטי מסך, אולם התוספת הממוצעת הסתכמה בדקה אחת בלבד.

מחקר אחר, שהתמקד במשחקי עונת הכדורגל 2018/9 בליגה הספרדית, אמד את הקשר בין היקף השימוש בשופטי מסך למהלך המשחק. מתוך 375 המשחקים לאורך העונה, ב-86 משחקים שופטי המסך התערבו פעם אחת, ב-13 משחקים הם התערבו פעמיים, ובשלושה משחקים הם התערבו שלוש פעמים. החוקרים מצאו שזמן המשחק הכולל עלה ככל ששופטי המסך התערבו יותר, בדומה למסקנת המחקרים האחרים. עם זאת, העלייה הייתה קלה בלבד ובכשלושה רבעים מהמשחקים שופטי המסך לא התערבו כלל. כמו כן, במשחקים שבהם שופטי המסך התערבו הובקעו יותר שערים, ונרשמה ירידה קלה במרחק שגמאו השחקנים בזמן המשחק.

ולבסוף, דו"ח מ-2021 של המרכז הבינלאומי לחקר הספורט (CIES) אמד את זמן המשחק האפקטיבי, כלומר שיעור הזמן שבו הכדור היה על המגרש מתוך זמן המשחק הכולל, ב-37 ליגות בין יולי 2019 למרץ 2021. זמן המשחק האפקטיבי נע בין 56 אחוז בליגה הספרדית השנייה, ל-67 אחוז בישראל, שדורגה ראשונה. המרכז לא דיווח אם חל שינוי ביעילות הניצול של הזמן במשחקי הכדורגל בעקבות כניסת שיטת שופטי המסך למשחקים, אך הוא מבהיר היטב שגם בלי קשר אליהם  משחק הכדורגל נוטה לכלול הפוגות של עשרות דקות במצטבר. מאחר שמחקרים אחרים, כאמור, מצאו שהשימוש בשופטי מסך האריך את המשחקים בדקה אחת בלבד, נראה שמדובר בתוספת זמן זניחה למדי מול שלל הרגעים המתים האחרים במשחק.

צפייה בהילוך איטי גרמה לשופטים להחמיר בהחלטה על עבירה. עבירה במשחק ליגה בפולין, 2014 | צילום: Dziurek, שאטרסטוק 

אופן השיפוט

טעויות והטיות שיפוט יכולות להתרחש משלל סיבות. אפשר לכלול ביניהן טעויות שנובעות מזווית הצפייה של השופט או מאשליות אופטיות, השפעות של הרעש באצטדיון, בעיות הקשורות לתגובות השחקנים ואפילו לצבע מדי השחקנים. שופטי המסך מאפשרים צפייה אובייקטיבית יותר באירועים חשובים במשחק. נשיא התאחדות הכדורגל העולמית פיפ"א, ג'אני אינפנטינו (Infantino), טען שדיוק ההכרעות של השופטים במונדיאל 2018, שהיה הראשון שהשתתפו בו שופטי מסך, עלה מ-93 אחוז לפניו ל-99 אחוז במהלכו.

עוד לפני תחילת השימוש בשופטי מסך במשחקים בינלאומיים נערך מחקר מבוקר בהשתתפות 13 התאחדויות כדורגל לאומיות ממדינות שונות. מטרת המחקר הייתה לבדוק אם השימוש בשופטי מסך אכן משפר את רמת הדיוק של הכרעות השופט. במסגרת המחקר הרכיבו ועדות של 10-5 שופטי כדורגל מיומנים והטילו עליהם לצפות בקטעי וידאו של כל האירועים המשמעותיים, בעלי הפוטנציאל לשנות את מהלך המשחק, שהתרחשו ב-2,195 משחקים. הוועדות התבקשו להכריע בדיעבד בכל אחד מהאירועים, ואם הגיעו להכרעה פה אחד התייחסו אליה במחקר כהכרעה הנכונה. 

מתוך 9,094 אירועים שנבחנו, נמצא שהשופטים במגרש הכריעו נכון בהכרעה הראשונית ב-92 אחוז מהאירועים. אחרי התערבות של שופטי המסך, רמת הדיוק של החלטותיהם עלתה ל-98 אחוז. בכארבע חמישיות מהמקרים שבהם ההכרעה הראשונית הייתה שגויה, השופט במגרש תיקן את הכרעתו בעקבות צפייה חוזרת בנתוני שופטי המסך. רק ב-0.13 אחוז מהמקרים שבהם ההכרעה הראשונית הייתה נכונה, השופט במגרש הפך אותה על פיה בעקבות הצפייה החוזרת.

באופן מסורתי במשחקי כדורגל, בדומה לרוב סוגי הספורט הקבוצתי, קבוצות הבית נהנות מיתרון על יריבותיהן, בזכות ההיכרות הטובה של השחקנים עם המגרש ואהדת הקהל. יתרון נוסף שהן נהנות ממנו הוא בהכרעות השופטים, דבר שמעיד על הטיה בשיפוט. חוקרים שבחנו משחקים שנערכו בליגת הכדורגל הסינית מצאו כי לפני תחילת השימוש בשופטי מסך, קבוצות בית הבקיעו יותר שערים מקבוצות החוץ, בעטו יותר בעיטות עונשין וספגו פחות עבירות וכרטיסים אדומים וצהובים. בעקבות תחילת השימוש בשופטי המסך כמות העבירות והכרטיסים האדומים והצהובים של קבוצות הבית והחוץ פחות או יותר השתוו. כלומר נצפה תיקון של ההטיה שהייתה לשופטים לטובת הקבוצה הביתית.

חוקרים אחרים בדקו אם המהירות שבה מקרינים סרטון מוקלט של עבירה עלולה להשפיע על חומרת ההכרעה של שופטי כדורגל. 88 שופטים בינלאומיים בכירים התבקשו לצפות בשישים קטעי וידיאו נפרדים, שהציגו עבירות שנעשו במשחק. כל סרטון הוצג פעם אחת בלבד והשופטים התבקשו לגבש החלטה בתוך עשר שניות. מחצית מהקטעים הוקרנו במהירות טבעית, והשאר בהילוך איטי. ההכרעות האפשריות היו שריקה על עבירה רגילה, עבירה חמורה שמחייבת כרטיס צהוב ועבירה מסוכנת שעליה מוציאים כרטיס אדום.

גם כאן, קבוצה של שופטים אחרים, שיכלו לצפות בקטעים שוב ושוב ולהתייעץ ביניהם, קבעו לגבי כל סרטון מהי החלטת השיפוט ההולמת ביותר. החוקרים מצאו כי כאשר האטו את מהירות הסרטון, עלה מספרם של השופטים שבחרו להחמיר ולהוציא כרטיס אדום על עבירה שבפועל היה מספיק להוציא עליה כרטיס צהוב. ההילוך האיטי העלה גם את מספר הכרטיסים האדומים שהונפו בצדק - על עבירות שאכן קוטלגו כעבירות מסוכנות. על כן החוקרים הזהירו כי נראה שלמהירות הסרטון יש השפעה על חומרת ההכרעה.

גם לקהל יש דעה. אוהדים נרגשים צופים במשחק | צילום: Motortion Films, שאטרסטוק] 

מה שהקהל חושב

חוקרים מארצות הברית צפו בריאיונות שנעשו עם מאמנים מהפרמייר ליג האנגלית אחרי משחקים שנערכו בעונת 2019/20, וקטלגו את תגובותיהם לפי מידת ההסכמה שלהם עם הכרעות שופטי המסך שהתקבלו במהלך המשחק. נמצא כי כשההכרעה הייתה נגד המועדון שבו הם אימנו, רוב המאמנים נטו להתנגד לדעתם של שופטי המסך. לעומת זאת, כשההכרעה הייתה לטובת המועדון שלהם, רובם הצדיקו אותה. כך שנראה כי הביקורת על שופטי המסך קשורה במידה רבה לשאלה מי הרוויח מההחלטה שלהם ומי ניזוק ממנה.

אם נניח לרגע בצד את העובדות והמספרים, יש לזכור שחלק נכבד מהמהות של משחקי ספורט הוא ההנאה והבידור שמפיק מהם קהל הצופים. לפיכך, אף שהנתונים והמחקרים מעידים שלטכנולוגיה יש השפעה חיובית למדי על מהלך המשחק, גם לתגובות הצופים יש חשיבות.

חוקרים ניתחו יותר מחצי מיליון ציוצים שהתפרסמו ברשת החברתית טוויטר בנוגע למשחקי עונת 2019/20 בפרמייר ליג. חלק מהציוצים התייחסו לשיטת שופטי המסך ואחרים לא. החוקרים השתמשו בלמידת מכונה על מנת לקטלג את רמת הרגש שבא לידי ביטוי במשפטי הציוץ, וסיווגו אותו לרגשות חיוביים, ניטרליים ושליליים. נמצא שציוצים שלא היו קשורים לשיטת שופטי המסך התחלקו בצורה כמעט שווה בין הרגש החיובי, הנייטרלי והשלילי, ואילו יותר משלושת רבעי הציוצים שהתייחסו לשופטי המסך הביעו רגשות שליליים.

בנוסף, בדקו החוקרים את רמת הרגש שבא לידי ביטוי בציוצים שהתפרסמו מייד אחרי התערבות של שופטי המסך במהלכי המשחקים. הם ראו שבחלונות הזמן שעוקבים אחרי אירועים כאלה רמת הרגש הכללית בציוצים פחתה באופן מיידי. נדרשו קרוב לעשרים דקות לרגשות הצופים לחזור לערכים הקודמים. הכותבים התייחסו לתופעה הזאת כבר בכותרת המאמר שלהם: "שופטי המסך הורגים את הרגש".

הסתגלות לשינויים דורשת זמן, אבל נראה שהטכנולוגיה אכן מקדמת הוגנות ושיפוט מדויק. הליגה הסקוטית הכריעה ברוב של 41 מתוך 42 המועדונים הגדולים בסקוטלנד להכניס את הטכנולוגיה לשימוש בעונה הנוכחית, ונראה שקהילת הכדורגל העולמית מאמצת את הרעיון בשכנוע גובר והולך, למרות קולות הביקורת שעדיין נשמעים.