הקרב על החגורה

אחד מהסימנים הלא מכובדים של ההתבגרות הוא הנטייה שלנו לעלות בהדרגה במשקל, בזמן שקצב חילוף החומרים שלנו במנוחה פוחת – בערך ב-2-1 אחוז בעשור. אך גרוע מכך, לפחות אצל נשים רואים שינוי, בערך בגיל המעבר, במקום שבו השומן העודף מצטבר. במקום לעבות את האגן  והירכיים, השומן מתחיל לרפד את הבטן – דפוס שמזוהה יותר עם גברים - ומוסיף לה את אותם צמיגים ידועים לשמצה שמשנים את מבנה גופן של נשים מבוגרות והופכים אותו מאגס לתפוח.

השינוי הזה אינו קוסמטי בלבד. יחס מותניים-אגן גבוה מנבא עלייה בסיכון ללקות במחלות לב, שבץ, סוכרת, תסמונת מטבולית ואפילו סוגי סרטן מסוימים – עבור נשים וגברים גם יחד. השינוי הזה עוזר גם להסביר מדוע אחרי גיל המעבר שיעור מחלות הלב וכלי הדם (CVD) אצל נשים משתווה בהדרגה לשיעורן אצל גברים. ולצמיחה הזאת בכרס יש גם מחיר כלכלי לא קטן. מחקר דני משנת 2008 מצא כי עבור כל אינטש (כ-2.5 סנטימטר) שנוסף להיקף מותניים בריא, ההוצאה השנתית על שירותי בריאות גדלה בכ-3 אחוזים אצל נשים וכ-5 אחוזים אצל גברים.

מדענים חוקרים כבר עשרות שנים את העלייה במשקל בגיל העמידה, אך עדיין הדעות חלוקות בשאלות מדוע היא מתרחשת, האם היא יוצרת סיכונים לבריאות או רק מעידה עליהם, ומה אפשר לעשות כדי למנוע אותה. ככל שאנו מתבגרים, אנחנו אוגרים יחסית יותר שומן עודף סביב האיברים שבחלל הבטן שלנו, במקום לאגור אותו מתחת לעור – שם נמצא רוב שומן הגוף שלנו. עם זאת, האנדוקרינולוג רוברט אקל (Eckel), מנהל מרפאת הליפידים בבית החולים האוניברסיטאי של קולורדו, מציין כי קיימים הבדלים אתניים וגזעיים בנטייה לצבור "שומן בטני" (ויסראלי). בהינתן היקף מותניים מסוים, אפרו-אמריקאים נוטים לצבור פחות שומן כזה,ואסיאתים נוטים לצבור יותר. שומן בטני שונה משומן תת-עורי בכך שהוא משחרר חומצות שומן וחומרים דלקתיים ישירות לכבד ולא למחזור הדם הכללי. מומחים סבורים כי יש לזה קשר סיבתי ישיר למחלות הקשורות להשמנת יתר בטנית.

עם זאת, לא כולם מסכימים עם הטענה. נתונים שפרסם סמואל קליין (Klein), ראש המרכז לתזונת האדם בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, מראים כי משתנים מרכזיים במחלות הללו – כגון רגישות לאינסולין או רמות טריגליצרידים – קשורים קשר הדוק יותר לכמות השומן בכבד מאשר לכמות שלו מחוץ לכבד, אף על פי שבדרך כלל שתי הרמות הללו קשורות זו לזו. הוא מאמין כי שומן בטני הוא עדות לסיכון, ולא מה שגורם לו, אולם הוא אינדיקטור חשוב, שהרבה יותר קל למדוד מאשר שומן בכבד. פשוט צריך להשתמש בסרט מדידה.

מקור נוסף לאי ודאות זאת השאלה מדוע אנחנו צוברים שומן בטני עם הגיל. ברור שיש לזה קשר להורמוני מין, בהתחשב בשינוי שעוברות נשים בגיל המעבר. אולם זה מורכב יותר מצניחה ברמות האסטרוגן. ראו לדוגמה איך נשים צעירות עם תסמונת שחלות פוליציסטיות נוטות  לפתח צורת גוף "תפוחית" ותנגודת לאינסולין, למרות שהגוף שלהן מייצר אסטרוגן בשפע. עם זאת, לנשים הללו אכן יש רמות גבוהות של אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים). או חשבו על כך שגם כאשר גברים טרנסג'נדרים – שהם נשים מבחינה ביולוגית – לוקחים אנדרוגנים כדי לקבל גוף גברי, הם עדיין מפתחים יותר שומן בטני ואי סבילות לגלוקוז. לדברי האנדוקרינולוגית מרגרט וירמן (Wierman) מאוניברסיטת קולורדו בדנוור, שתי הדוגמאות הללו מרמזות שאולי הגורם המשפיע הוא "חוסר איזון יחסי" בין הורמונים נקביים וזכריים. אותו הדבר עשוי להיות נכון גם לנשים בריאות בגיל המעבר.

אולם שום דבר עדיין לא הוכרע בשאלות האלו. תיאוריה חדשה הכתה גלים בשנה שעברה, כשחוקרים דיווחו בכתב העת Nature שלעיכוב הפעילות של ההורמון מגרה הזקיק FSH (Follicle Stimulating Hormone), שידוע יותר בשל התפקיד שהוא ממלא בתהליך הרבייה, יש השפעה חזקה על הפחתת שומן הגוף, כולל השומן הבטני, ועל העלאת קצב חילוף החומרים של עכברים. האם ייתכן ש-FSH הוא המפתח לתעלומת המשקל של גיל העמידה? החוקרים הראו בעבר שעיכוב ה-FSH יכול לעצור דלדול עצם (אוסטאופורוזיס), דבר שמעלה את האפשרות המלהיבה של המקבילה הרפואית לשניים-במחיר-אחד: תרופה אחת שתילחם גם בהשמנת יתר וגם בדלדול עצם. "השלב הבא יהיה לשחזר את זה על בני אדם", אומר אחד המחברים הראשיים של המאמר, מוֹן זיידי (Zaidi) מבית הספר לרפואה ע"ש אייקן בבית החולים מאונט סיני.

כמובן, תגליות מסעירות רבות שנמצאו על עכברים התפוגגו כשניסו לשחזר אותן על בני אדם, וזאת משימה קשה במיוחד להילחם בתכנות האבולוציוני של אגירת שומן. לדוגמא, קליין בחן אם הסרת שומן גוף על ידי שאיבת שומן או הוצאת שומן בטני באמצעות ניתוח של חולים הסובלים מהשמנת יתר יפחיתו את גורמי הסיכון לסוכרת ומחלת לב. אבל חבל על הזמן.  "הם נראו טוב יותר", הוא אומר, אך אם מדברים על יתרונות מטבוליים "זה היה כישלון חרוץ".

למיטב ידיעתנו, ישנה רק דרך אחת להילחם בתוכנית של הטבע לרפד את הבטן ובסיכונים המתלווים לכך – ואתם כבר יודעים לאן אני חותרת. איכלו פחות או התאמנו יותר ככל שאתם מתבגרים, או שניהם גם יחד . הוספת מסת שריר תתרום גם לשמירה על קצב נמרץ של חילוף חומרים, אז קדימה, רוצו לחדר הכושר.

(תורגם בידי עמית בנימין)