אתם בבית, עומדים לאכול משהו ו...אופס... נפל האוכל. מה עושים?
יש אנשים שיזרקו את המזון שנפל ולא יאכלו אותו, אבל אצל אחרים התגובה המהירה תהיה להרים, לנשוף, אולי לנגב (לפעמים להסתכל לצדדים), ולאכול. התגובה הזו מבוססת על חוק חמש השניות – כלל אינטואיטיבי שקובע שמותר לאכול אוכל שהיה במגע עם הרצפה לכל היותר חמש שניות.
האם קיים ביסוס מדעי לחוק חמש השניות?
קבוצת תלמידים בבית ספר למדעי החיים והבריאות באוניברסיטת אסטו שבאנגליה חקרה את הנושא, בניסוי שבו נבדקו כמה משתנים:
א. סוג המשטח שעליו המזון הופל (שטיח, למינציה, אריחים).
ב. סוגי מזון (טוסט, פסטה, רקיק, סוכריה דביקה).
ג. משך זמן המגע עם המשטח.
בניסוי בדקו את הנוכחות של חיידקים נפוצים בסביבת האדם: חיידק אשריכיה קולי (E. Coli) וסטפילוקוקוס אאוראוס (Staphylococcus aureus).
Staphylococcus aureus במיקרוסקופ אלקטרונים סורק | תמונה: ויקיפדיה; מעבדות רוקי מאונטן, NIAID, NIH
E. Coli במיקרוסקופ אלקטרונים סורק | תמונה: ויקיפדיה. מאת Janice Haney Carr
תוצאות הניסוי הראו:
א. לגורם הזמן יש יש משמעות בהעברה של חיידקים משטח הפנים של המשטח אל המזון.
ב. יש השפעה לסוג המשטח שעליו נפל המזון.
ג. יש השפעה למידת הלחות של המזון.
פרופ' אנטוני הילטון, שניהל את המחקר, אמר: "צריכת מזון שנפל על הרצפה נושאת סיכון של זיהום, מאחר שהוא תלוי בסוג החיידקים שנמצאים על הרצפה באותו רגע. אבל בממצאי המחקר הזה יש עידוד מסוים לאלה שהשתמשו במשך השנים בחוק חמש השניות, למרות האמונה שזו אגדה בלבד. מצאנו ראיות לכך שההדבקה ממשטחים המקובלים בבית היא זעומה, ושהסיכון העברה של זיהום למזון שנפל זעום במיוחד אם הוא נפל על השטיח".
אותה קבוצה ערכה גם סקר על היישום של חוק חמש השניות. הסקר הראה ש:
87% מהנשאלים אמרו שהם יאכלו מזון שנפל על הרצפה או כבר עשו את זה בעבר.
55% מהקבוצה הזו היו נשים.
61% מהנשים שיאכלו אוכל שנפל משתמשות בכלל חמש השניות.
במחשבה על הזדמנויות להוראה ולמידה
בימינו אפשר למצוא התייחסויות רבות בתקשורת לחוק חמש השניות: בטלוויזיה, בעיתונות היומית וגם באינטרנט יש כתבות בנושא. הנושא התעורר, כפי שכתוב בכתבה למעלה, בעקבות פרסום המחקר של פרופ' הילטון ותלמידיו, שהיו בשנה האחרונה ללימודיהם בבית הספר למדעי החיים והרפואה.
הסיפור יכול לשמש מנוף מצוין להוראה. הסרטון של אנטוני הילטון מתאר את יחסו להוראה, וכמה מעקרונותיו בהוראת הנושא.
לדוגמה:
תכנון ניסוי
הגדרת משתנים
בקרה
פירוש ביקורתי של התוצאות
עריכת סקר
ועוד.
תגובות? שתפו את קהילת המורים באמצעות האתר שלנו.
ד"ר דבורה כהן
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע
