מבין אלפי מיני היונקים הידועים לנו, האדם בולט במערומיו. איך ומתי איבדו בני האדם את שערות הגוף שלהם?

אבותיו של האדם איבדו את רוב שיער גופם, מלבד שיער הראש שכנראה מגן על המוח מקרינת שמש ישירה שיכולה להוביל למכת חום, שיער הערווה שמגן על פתחי הרבייה, וכיסוי שיער דליל ביותר על חלקי גוף אחרים. בין אלפי מיני היונקים שאנו מכירים, האדם בולט במערומיו. כמה השערות מנסות להסביר איך ומתי איבדנו את רוב שיער הגוף, ואיזה יתרון אבולוציוני נתן לנו האובדן הזה.

לפי השערה אחת, אבות אבותיהם של האדם וקופי האדם – מינֵי הומינידים שנכחדו – חיו בסביבת עצים מוצלת וקרירה יחסית. כשהאדם עבר להליכה על שתי רגליים, הוא עבר לסביבה חמה יותר, הסוואנה, וכדי להתמודד עם החום איבד את רוב שיער גופו. החיסרון של ההשערה הזאת הוא שהיא לא מסבירה איך גוף ללא שיער מפצה על איבוד חום בלילה הקריר.


בין אלפי מיני היונקים שאנו מכירים, האדם בולט במערומיו. קרובות המשפחה שלנו, הגורילות, מציגות לראווה את פרוותן הסבוכה | Shutterstock, Kiki Dohmeier

לפי השערה אחרת, היה יתרון למוטציה שגרמה לאדם לאבד את שיער הגוף, כי כך נאחזו באדם פחות טפילים שנפוצים בסביבות חמות, למשל פרעושים, קרציות ואקריות. מאז שהאדם החל להשתמש באש וללבוש בגדים, הוא היה היונק היחיד שהיה מסוגל לשרוד בלי כסות גוף. לפי ההסבר הזה, צאצאים דלי שיער של אותם הומינידיים נהנו מיתרון גנטי: נקבות וזכרים העדיפו כבני או בנות זוג פרטים בלי כסות שיער, כי כך יכלו לראות שהעור שלהם נקי, בריא וללא פצעים.

השערה ישנה, שלא נמצאה  לה תמיכה בממצאים, גורסת שבעבר הרחוק חיו אבותינו בסביבה של מים רדודים. אלה שבעקבות מוטציה היה להם עור מבודד יותר, שכבת שומן עבה יותר ופחות שיער, כמו חלק מהיונקים הימיים, נהנו מיתרון הישרדותי - וכך התפשטה התכונה הזאת באוכלוסייה. כאמור, ההשערה הזו, השערת קוף האדם המיימי, נזנחה מאחר שהיא אינה מבוססת ואינה תואמת את הידע העכשווי על סביבת המחייה שבה התפתחו בני האדם.

השערה נוספת היא שהיעדר השיער בפנים עוזר בתקשורת ובהבנת רגשותיו של הזולת. מרק צ'נגיזי (Changizi), חוקר האבולוציה של המוח, משער שהסיבה להיעדר שיער קשורה ליכולת הראייה של האדם. בעינינו יש שלושה סוגים של קולטנים לצבע והם מאפשרים לנו לזהות תת-גוונים של צבעים וכך לזהות רגשות בצורה לא מילולית, רק לפי גווני הצבע בפניו של האדם שמולנו. למשל, פנים אדומות יכולות להעיד על כעס, פנים סמוקות יכולות להעיד על חיבה, ופנים כחולות או ירקרקות יכולות להעיד על מחלה. רק כשהפנים נטולות שיער אפשר להבחין בשינויים כאלה בצבע שלהן.


השערה נוספת היא שהיעדר השיער בפנים עוזר בתקשורת ובהבנת רגשותיו של הזולת. אדם עם שיער פנים - אך עם מספיק עור חשוף כדי לזהות רגשות | Shutterstock, Volodymyr TVERDOKHLIB

אם כך, עדיין לא ברור איזה מנגנון אבולוציוני הפחית את צמיחת השיער על גוף האדם. שאלה שונה, אך קשורה לכך, היא מה הם השינויים הגנטיים והמולקולריים שמובילים להבדלים בדפוסי הצמיחה של השיער אצל בעלי חיים שונים? לפני מספר שנים, חוקרים מארצות הברית ניסו לשפוך מעט אור על הנושא.

מעלה קרחות

המחקר בחן את ההבדלים בחלבונים בעור פלנטר (Plantar skin), שמכסה את כפות הרגליים אצל חלק מהיונקים. השיער גדל  בצורה אחרת על עור הפלנטר של כל יונק, לכן הכמות של כל חלבון בעור הפלנטר עשויה להעיד על תפקידו בקביעת אופן הצמיחה של השיער.

אצל האדם יש עור פלנטר בכפות הרגליים, ושם לא צומחות שערות כלל. גם אצל עכברים, בעור הפלנטר אין שיער. לעומת זאת, על עור הפלנטר של דובי קוטב וארנבים גדלה פרווה. המחקר מצא שבעור פלנטר של ארנבים יש מעט מהחלבון שמכונה Dickkopf 2, אבל בעור פלנטר של עכברים יש הרבה מהחלבון הזה. החוקרים משערים שהחלבון חוסם שרשרת תהליכים שמובילה לצמיחת שיער, וכך מונע את צמיחתו.


בכפות הרגליים של אדם ושל עכבר לא צומח שיער, אבל של דובי קוטב - כן. כפה שעירה של דב קוטב | Shutterstock, Heather M Davidson

כדי לבחון את ההשערה הזאת, החוקרים יצרו עכברים עם פגם גנטי שמונע את יצירת החלבון Dickkopf 2. על עור הפלנטר של העכברים האלה צמח שיער, וכך התחזקה ההשערה שהחלבון מעכב את צמיחת השיער. יחד עם זאת, השיער שגדל באותם אזורים היה דליל וקצר יותר מהשיער באזורי הגוף האחרים של העכבר, דבר שמרמז על כך שיש גורמים נוספים שמשפיעים על צמיחת השיער. 

עדיין לא ברורה התמונה המלאה של המסלולים המולקולריים שמובילים לעיכוב או האצה של צמיחת השיער, אבל ייתכן שחלבונים שפועלים כמו Dickkopf 2 אצל האדם מעכבים את צמיחת השיער גם בחלקים אחרים של הגוף, כולל על הראש - וכך גורמים להתקרחות. הממצא הזה עשוי לתרום למחקר על האבולוציה של השיער, או היעדרו, אצל בני האדם ובעלי חיים אחרים, ואולי גם לתרום להבנת תופעת ההתקרחות, ולמציאת פתרונות לה.

70 תגובות

  • שאלה למאיר

    שלבי הביניים/המעבר באבולוציה.

    האובולוציה כפי שהסברת היא תיאוריה מוכחת
    ככל שהמדע מתקדם, אבל שלבי המעבר תמיד יהיו
    קשים להבנה, כמו שלבי המעבר בין אב קדמון של בני האדם והקופים לבין הקופים ובני האדם,
    כי הרי אין יצורי ביניים, כי שלבי הביניים נכחדו
    ולכן זה מעלה את השאלה: למה שלבי הביניים
    נכחדו לגמרי כי אין כאן חוק טבע שקובע שכך צריך להיות, וגם לא רואים מחזוריות באבולוציה של שלבים שחוזרים על עצמם.
    אם יש קישור שנותן תשובה לשאלות האלה, אז אשמח לקרוא את ההסברים שלך ושל הצוות שלכם, תודה, גלית.

  • מאיר ברק

    תשובה

    יש מספר אי דיוקים בשאלה.
    ה"אב הקדמון" של האדם התפצל מהומנידים קדמונים ולא היה מעבר של אדם קדמון-קופים-אדם.

    אני מצרף "תרשים זרימה" שאולי לא מדויק ב 100% (כפי שציינת בעצמך לא הכול ברור ויש חילוקי דעות) אבל הוא נותן בתמציתיות ובפירוט משביע רצון את התפתחות האדם וההתפצלות של הפרימטים השונים (שימפנזה, גורילה וכו').

    אי דיוק שני הוא במונח "הכחדה" בו את משתמשת.

    האדם הקדמון לא נכחד הוא התפתח "עבר אבולוציה" לאדם שקיים היום (הומו ספייאנס).
    הניאנדרתל לעומתו כן נכחד כי בתחרות בינו לבין האב הקדמון של האדם הוא "הפסיד".

    במדור מאגר מדע יש שורת סרטונים מעולים שארז גרטי תירגם.
    הם נותנים מידע רב והבנה של הנושא.
    מומלץ, מומלץ, מומלץ!!!
    [שימו לב- בעמוד של הסרטון הראשון מופיע הקישור לברטון השני וכן הלאה].
    קישורים:
    הסרטון הראשון בנושא אבולוציה
    http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1747&incat=1428&a...

  • תגובה

    למאיר

    אתה מדהים בידע שלך מיום ליום...!
    אתם אחלה צוות ! גלית.

  • orange בן דוד ש...

    ברירה טבעית...? אולי מלאכותית?...

    פלחים לבני האדם: הבקשה אושרה בוועדת מועצת הפירות לאחר מכלול השיקלולים: ההשקעה במוצר, מרכיבים, טעמים, נוחות המוצר, פס ייצור... ולפי כל השיקולים האלה, לא הייתה כל ברירה אחרת...כי זה הכי משתלם לכל הצדדים !...

  • ע"י ריבוי התכונ...

    ברירה מלאכותית-קרא דרווין לתהליך שבו בני אדם טיפחו זנים רצויים

    ברירה אבולוציונית בדרך מלאכותית- כלומר טיפוח זנים ע"י השפעה על המערך הגנטי של אורגניזם, צמחים, בע"ח ע"י העדפת תכונות שנחשבות חיוביות בעיני יוצר הברירה וריבוי תכונות אלה והעלמת תכונות שנחשבות שליליות. (גלית)

  • מאיר ברק

    תשובה

    שלום גלית.

    "כיצד מערכות שונות בטבע "תקשרו" ביניהן ? כגון: "זן" בני האדם קיבל מ"זן" אחר דוג' צמחים, במקרה של שאלתי: פירות הדר, את מירב השימושים בפרי שהוא לנוחות האדם בלבד עפ"י מורכבותו, תכולתו וצורתו של הפרי. כלומר איך ה"זן" השני "ידע" כיצד לתפקד בהתאם לדרישות "זן" בני האדם?"

    שאלה מעניינת אבל לדעתי התשובה פשוטה מאוד.
    כמובן ששום "מין" לא יכול להתקשר עם "מין" אחר בצורה בה את מתארת, (שימי לב מדובר במינים שונים לא זנים שונים).

    האם באמת פרי ההדר התאים את עצמו לבני האדם?
    אני דווקא הייתי רוצה:
    פרי שהקליפה שלו תהייה אכילה - ולא חמוצה מגעילה.
    פרי שהקילוף שלו פשוט וקל – ולא משאיר כתמים צהובים על הידיים.
    ועוד ועוד.

    ואם הפירות כל-כך שואפים לרצות את האדם מדוע הכנת רימון לאכילה (פרי אהוב עלי מאוד) דורשת עבודה קשה מאוד?

    שום מין לא יפתח תכונות לתועלת מין אחר אלא אם זה משרת אותו (ובעקיפין את המין השני).

    פירות ההדר לדוגמא פיתחו קליפה המכילה שמנים ארומטים שדוחים "טורפים" שונים וכן עוזרים בשימור הפרי.
    פירות אחרים פיתחו דרכים אחרות.

    אם נרחיב את השאלה שלך יותר – ניתן לשאול מה התועלת של הפרי לצמח? הרי זהו מאמץ אנרגטי עצום ובסוף... הפרי נאכל ע"י מינים אחרים. לכן – האם הצמח "פרייאר" ומספק ארוחות חינם?

    יש כאן מספר תשובות אפשריות ונכונות: הפרי נועד להגן על הזרעים שהם למעשה "גרעין" העניין וכמו כן הוא משמש גירוי לבע"ח מסוימים לאכול את הפרי ובכך לעזור לצמח המוגבל בתנועתו להפיץ את זרעיו.
    כן, הצמח כמו כל אורגניזם אחר, שואף להפיץ אתת זרעיו ולהעמיד דור חדש וחוזר חלילה.
    יש צמחים מסוימים שהפרי שלהם גורם לשלשול, בדרך זו הצמח מבטיח הפצה מעולה ונוחה לזרעיו על חשבון בע"ח המסכן.
    לא, אין ארוחות חינם.

    מדוע התפתחו פלחים?
    זאת שאלה מעניינת, אבל אני מקווה שעד לכאן כבר שכנעתי אותך שאין קשר "מיסטי" בין המינים השונים בטבע.

    גם אני לא מומחה לבוטניקה אבל הצלחתי למצוא מספר פרטים.
    הקליפות של הפלחים (carpel) הם למעשה מודיפיקציות של עלים שמקורם כחיפוי על השחלה בפרח. על פי מספר העלים יקבעו מספר הפלחים (כל עלה = פלח). מכאן ברור שפרחים שלהם אין עלי חיפוי כאלו אין פלחים.

    אני מצרף בסוף התשובה שני תקצירי מאמרים שדנים בנושא. הראשון פחות לקריאה לקהל (הקישור למסמך המלא מצד ימין שם רשום full free text).

    למי שאין כוח לקורא את הכול אני אתן רעיון.
    בשנים האחרונות החלו למכור מזונות מסוימים (למשל קרקר) באריזה קטנה ובתוכה אריזות משנה כדי... לשמור על הטריות.
    עכשיו נסו להיזכר מצב בו פתחתם קלמנטינה ואחד מהפלחים שלה היה פגום ונרקב – יש סיכוי ששאר הפלחים עדיין אכילים.
    אם תשוו את זה לתפוח – ברגע שהוא מתחיל להירקב בגלל פגם קליפה הריקבון מתפשט במהירות.
    זאת רק דוגמא אחת שחשבתי עליה כרגע אבל אין ספק שלפלחים יש יתרונות מסוימים בפירות מסוימים ולכן הצמחים שקיבלו אותם זכו ב"עדיפות" בתהליך השרידה.

    בין אם זה מתאים לנו או לא מתאים לנו. לצמח ממש לא אכפת.

    קישורים:
    האבולוציה של הפלחים
    http://jxb.oxfordjournals.org/cgi/content/full/57/10/2143

    מאמר נוסף בנושא
    http://www.jstor.org/pss/2388442?cookieSet=1

  • דנה

    בפירות הדר גדולים

    כמו פומלות צריך לקלף גם את הקליפה של הפרי וגם את הקליפה של הפלח. אני מזמן ויתרתי על התענוג בגלל הטרחה הכפולה

  • יוגב

    טעות בידייך

    יש המון ויטמינים במעטפת הפרי

  • יוגב

    אם לא סיימת את הפומלה לבד

    כך היא נשמרת עם המעטפת
    פומלה טרייה וטעימה עד לפעם הבאה

  • מיכל

  • עמיחי

    גלית, את לא בריאתנית הבנתי ומעלה טיעון מחץ לבריאתנים.

    עוד יחגגו על הטיעון הזה, עדיף שלא יראו אותו
    מכל דבר הם עושים מהומות בלי להבין תיאוריות מדעיות. קודם שילמדו לעומק ואח"כ יעלו טיעונים נגדנו. אבל לא חשבתי אף פעם על השאלה שהעלת רק עכשיו.

  • אבנר

    גם אני לא חשבתי על זה קודם וזה נראה לי טיעון מחץ הגיוני בהחלט.

    גם אני לא דוגל במיוחד בתיאורית בריאתנות ולמה שדארווין הציג יש אסמכתאות אבל תיאורית התפוזים שהועלתה מתירה בי ספיקות לגבי היווצרות אקראית אבל לא עברתי לצד השני בינתיים.

  • ...

    זו יותר שאלה באופן כללי ופחות קשורה לתוכן המאמר !

    לא משנה ,הבנתי בסופו של דבר שבשביל זה נכנסה התיאוריה של הברירה הטבעית, שלא מיוצגת כאקראית אלה כהתאמה לסביבה ופה נכנסת מין סוג של תודעה שקובעת... צריך לקבל שאלה התשובות...כי הברירה הטבעית מחויבת מן התיאוריה כי היא מסבירה דברים מכוונים כביכול בהתפתחות שנוצרו בהתאם לסביבה.

  • מיכל

    אם כך באיזה שלב נכנסה "הברירה הטבעית" לתיאורייה?

    הייתי בטוחה שיש רק תיאורייה אחת בלי שלבים

  • מיכל

    התאמה לסביבה כפי שמוצגת בכתבה מסתדרת עם יתרון הישרדותי?

    לא הבנתי מה קובע בסופו של דבר , גורמים של הישרדות או התאמות לסביבה

  • אלתן

  • מאיר ברק

    תשובה

    הברירה הטבעית היא רעיון של דרווין אך אין ספק שהרעיון הורחב והתפתח בייחוד לאחר מותו.

    קישורים:
    לריכוז תשובות בנושא אבולוציה
    http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=2292&incat=1428&a...

  • או פינצטה

  • אז אין הבדל בינ...

  • אז בגלל הטכנולוגיה

  • עמודים