שיחות לתוך הלילה

אם אי פעם אמרו לכם שדיברתם בשנתכם, צר לנו לבשר לכם: אתם לא יוצאי דופן. דיבור מתוך שינה הוא תופעה נפוצה למדי שבאה לידי ביטוי בצורות רבות: החל במלמול חסר פשר, צעקה או צחוק וכלה במונולוג ארוך והגיוני שאתם מנהלים עם עצמכם או עם מישהו אחר בלי שתזכרו ממנו דבר וחצי דבר בבוקר. אף שזה עלול להיות מביך לפעמים, מדובר בתופעה טבעית ונורמלית, ובדרך כלל בלתי מזיקה.

עד שנות ה-50 של המאה הקודמת האמינו חוקרים ששינה היא מצב סביל (פסיבי), שבו רוב התפקודים הגופניים והנפשיים כבים, כדי לאפשר למערכות גופנו להתאושש מפעילויות היום. אך כיום אנו יודעים ששינה היא תהליך פעיל, מורכב ואוטומטי, שממלא תפקיד חיוני ביצירת זיכרונות ועיבודם, ויסות חילוף החומרים בגוף וסילוק רעלים מהמוח.

דיבור בקול רם במהלך השינה, שמכונה גם סוֹמְנִילוֹקיה (somniloquy) הוא הפרעת השינה הנפוצה ביותר. הוא נפוץ במיוחד אצל ילדים: מחקר שכלל יותר מאלפיים ילדים מגיל שלוש עד עשר גילה כי מחציתם דיברו בשנתם לפחות פעם בשנה, אחד מכל עשרה ילדים מדבר מתוך שינה כמה לילות בשבוע, וקצת פחות מדברים בשנתם כמעט כל לילה.

אצל מבוגרים התמונה שונה. האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה (AASM) מדווחת כי רק כחמישה אחוזים מהמבוגרים, ללא קשר לגיל, מגדר או מעמד חברתי-כלכלי, מעידים שהם מדברים בשנתם מדי פעם או כל לילה. אך נראה שהנתונים על שכיחות התופעה אינם מדויקים, מכיוון שרק לעיתים רחוקות אדם מודע לכך שדיבר בשנתו.

דיבור בקול רם במהלך השינה נפוץ במיוחד אצל ילדים. ציור של ילד ממלמל בשנתו | Shutterstock, BNP Design Studio

מחקר שנערך בנורבגיה וכלל ראיונות עם כאלף נשים וגברים בוגרים, גילה ששיעור המדברים בשנתם גבוה באופן מפתיע. שניים מתוך שלושה (66 אחוז) העידו שידוע להם כי דיברו בשנתם לפחות פעם אחת במהלך חייהם, ויותר משישית (17.7 אחוז) העידו כי דיברו מתוך שינה במהלך שלושת החודשים האחרונים.

בדרך כלל אנשים מדברים זמן קצר בלבד ומשתתקים בתוך שנייה אחת או שתיים. במקרים נדירים יותר הדיבור עשוי להימשך אפילו חצי דקה, אך יש גם "דברנים" שעשויים לדבר פעמים רבות במהלך לילה אחד. נושאי השיחה משתנים. במקרים מסוימים הם עלולים להיות פוגעניים ולכלול קללות וצעקות, אך קורה הרבה יותר קורה שהדיבור מורכב רק ממלמולים חסרי היגיון ואפילו צחוק מתגלגל. פעמים לא מעטות הדיבור חזק מספיק כדי להעיר את בת הזוג או בן הזוג, ולפעמים גם את הישנים בחדרים הסמוכים.

דיבור מתוך שינה הוא רק דוגמה אחת מתוך שדה רחב של הפרעות שינה. אישה עייפה | Shutterstock, The Faces

דיבור מתוך חלום?

הנטייה הטבעית של רבים מאיתנו היא להניח שדיבור מתוך שינה נובע מתוך חלום. בפועל זה כלל לא מובן מאליו, וקשה לקבוע אם דיבור מתוך שינה קשור לשנת חלום, או אם הוא מושפע מעומק השינה. מה שכבר ברור הוא שדיבור מתוך שינה יכול להתרחש בכל שלבי השינה.

נהוג לחלק את מחזור השינה לארבעה שלבים, שנבדלים זה מזה בדפוסי הפעילות של המוח ובעומק השינה. יחד הם יוצרים מחזור של כשעה וחצי שחוזר על עצמו כמה פעמים במהלך הלילה. השלב הראשון הוא השינה הכי קלה, שאנו חווים כשאנחנו נמצאים בין ערות לשינה והפעילות החשמלית של המוח מהירה יחסית. בשלב השני גלי המוח מאטים. דיבור מתוך שינה בשני השלבים האלה יהיה בדרך כלל מובן היטב והגיוני.

השלב השלישי של מחזור השינה מאופיין בפעילות איטית עוד יותר של גלי המוח והגוף שוקע בשינה עמוקה. השלב הרביעי והאחרון במחזור השינה נקרא שנת REM, או שנת רע"מ (Rapid Eye Movement – ריצודי עיניים מהירים) משום שהעיניים נוטות להתרוצץ במהירות במהלכו. זהו השלב העיקרי שבו אנחנו חולמים. בשלב הזה, פעילות המוח עולה לרמה דומה לזאת של אדם ער, ואם נעיר אדם במהלכו יש סיכוי גבוה שיזכור באופן חי למדי את התוכן של החלום שחלם. דיבור מתוך שינה בשני השלבים האלה נוטה להישמע מבולבל ולא ברור, ולכלול הברות חסרות משמעות או גניחות.

נהוג לחלק את מחזור השינה לארבעה שלבים, שנבדלים זה מזה בדפוסי הפעילות של המוח. רישומי אלקטרואנצפלוגרם (EEG) של השלבים השונים בשינה | Cordelia Molloy / Science Photo Library

בשנת הרע"מ המוח פעיל מאוד, ואילו רוב השרירים הרצוניים של הגוף משותקים – פרט לשרירי העיניים. בזכות זה אנחנו מצליחים להישאר שוכבים בזמן שאנחנו חולמים, בלי לבצע בגופנו את התנועות שעליהן חלמנו. מכיוון שדיבור מתוך שינה דורש הפעלה מורכבת של שרירים, סביר להניח שבשלב הזה דווקא נדבר פחות. עם זאת, לעיתים המוח מאבד לרגע את הפיקוח שלו על השרירים המשותקים, ואז אנשים מדברים ונעים גם במהלך שנת החלום. בניסויים שניטרו את שנתם של אנשים שמדברים מתוך שינה באופן כרוני, גילו שכמעט רבע מהאנשים דיברו בשלב שנת הרע"מ, כך שלפחות בקבוצה הזאת לא היה הבדל משמעותי בין שכיחות הדיבור בשלב השינה הזה לעומת שלושת האחרים.

חלומות אומנם מזוהים במיוחד עם שנת רע"מ, אך במידה פחותה אנחנו חולמים גם בכל שלבי השינה האחרים. הקשר בינם לבין דיבור מתוך שינה רחוק מלהיות חד-משמעי. מחקר אחד גורס שהדיבור משקף את תוכן החלום ועשוי להעיד על החוויה הנפשית בזמן החלום. במחקר קטן אחר הקליטו את המשתתפים בשנתם במשך שבעה לילות רצופים וביקשו מהם לתעד את חלומותיהם. התברר שאנשים שמדברים בשנתם חשו ששנתם הייתה גרועה באופן משמעותי לעומת מה שהעריכו אחרים, והם סבלו מהפסקות תכופות יותר בשינה. מכאן עולה שהדיבור פוגע באיכות השינה. לעומת זאת, מחקר אחר הראה קשר בין דיבור במהלך שינה לתהליכי גיבוש שפה וזיכרון, וייתכן שהתופעה עוזרת לחזק את מה שנלמד במהלך היום.

הקשר בין חלומות לבין דיבור מתוך שינה רחוק מלהיות חד-משמעי. ציור של אדם חולם במעבדת שינה | Sam Falconer, Debut Art / Science Photo Library

דיבור (כמעט) טבעי

דיבור מתוך שינה דומה במאפייניו לדיבור רגיל. במקרים שבהם הדיבור בזמן השינה אינו מלמול קשה לפענוח, המדבר משתמש בדרך כלל במשפטים בעלי מבנה תחבירי תקין, וגם התוכן הסמנטי שלהם, כלומר משמעות המילים והביטויים, נשמע תקין. לרוב נדמה שהאדם מדבר לעצמו, אבל יש אנשים שתועדו מנהלים שיחה עם אדם אחד או יותר ואפילו משאירים פערי זמן של שתיקה, כאילו הם ממתינים לתגובה מהדובר המדומה. יש גם אנשים שעונים לעניין על שאלות שמישהו אחר שאל אותם, כביכול.

אם כך, נראה שהמוח שלנו ממשיך לתפקד גם כשאנו ישנים, בתהליך אוטומטי ברובו שמשלב בין מצבי תודעה, כך שרשתות השינה והערות במוח פועלות זו לצד זו. ואכן, רישומי אלקטרואנצפלוגרם (EEG), שמודד את הפעילות החשמלית שבמוח באמצעות חיישנים שמוצמדים לקרקפת, מראים כי כשאנחנו מדברים מתוך שינה, הפעילות באזורי הדיבור במוח דומה לזו שנראית כשאנחנו ערים.

כשאנחנו מדברים מתוך שינה, הפעילות באזורי הדיבור במוח דומה לזו שנראית כשאנחנו ערים. תמונה של חוקר בוחן את פעילות המוח של אישה ישנה | Science Photo Library

סודות גלויים

במשך השנים נעשו מעט מאוד מחקרים על דיבור מתוך שינה, אולי מפני שככל הידוע לנו מדובר בתופעה לא מזיקה, פרט לפגיעה כלשהי באיכות השינה, ישנוניות במהלך היום והפרעה לשנתם של אחרים. ובכל זאת יש חשש אחד שמטריד אנשים רבים – מה יהיה אם בטעות הם יגלו את סודותיהם הכמוסים ביותר.

בפועל נראה שאין סיבה ממשית לדאגה. אומנם קורה שאנשים מדברים בשנתם על חוויות היום שעבר עליהם, אך בדרך כלל כל מה ששומעים אלה הברות חסרות פשר. גם כשכבר אפשר לפענח את המילים, הדיבור אומנם תקין, אך נוטה לזגזג מנושא לנושא, ולא פעם הדוברים מרחפים על גלי הדמיון ואומרים דברים שאין להם כל קשר למציאות. כך שקשה לסמוך על מה שאנשים אומרים בשנתם.

ובכל זאת, על מה אנשים מדברים? מחקר שנערך בצרפת חקר את דפוסי הדיבור של אנשים שמדברים מתוך שינה. במחקר השתתפו 232 נשים וגברים, שאצל 129 מהם אובחנה נטייה מוגברת לדבר מתוך שינה, 87 אובחנו כסהרורים – כלומר נוטים ללכת בשנתם – או שסבלו מסיוטים, אחד סבל מבעיות נשימה בזמן השינה ואצל השאר לא אובחנה שום הפרעת שינה. המשתתפים הוקלטו בשנתם במהלך כמה לילות, ולאחר מכן החוקרים ניתחו את ההתבטאויות שהוקלטו. מתוך 883 התבטאויות, 60 אחוז לא היו מובנות. בכשליש מאותן התבטאויות לא ברורות נשמעו מלמולים (32 אחוז), בכרבע מהמקרים נשמעו צעקות (26 אחוז) וכמעט אותו שיעור של לחישות (24 אחוז), וכמו כן נשמעו קולות צחוק (15 אחוז), גניחות (10 אחוז), או שנראתה תנועת שפתיים ללא קול ברור (8 אחוז). במקרים בודדים נשמעו המהומים או בכי.

הממצאים המעניינים ביותר נגעו ל-40 האחוזים הנוספים, שהיו ברורים יותר. המשפטים כללו תשע מילים בממוצע, ו-3,349 מילים מובנות בסך הכול. כמעט חציין היו מילות קריאה כמו "אַה" או "או לה לה" (בכל זאת, צרפתים). מבין המילים בעלות המשמעות, המילה  הנפוצה ביותר הייתה "לא". רוב הדוברים פנו בגוף שלישי לאדם בלתי נראה, והשתמשו בשמות הגוף "את" או "אתה", "אנחנו", ו"אני". כמו כן המשתתפים עשו שימוש רב במילים שמשמשות בדרך כלל לתקשורת בין אנשים, כמו "בסדר", "שלום", "בבקשה", "שימו לב" או "אבל".

החוקרים אפיינו גם את נימת הדיבור ואת אופיו. בהכללה, ל-24 אחוז מההתבטאויות הברורות היה אופי שלילי, וולגרי ואפילו גס. חלקן היו משפילות או מעליבות, או פשוט קללות שמשמשות גם מילות קריאה – למשל "Merde" (חרא). לעומת זאת, שכיחות משפטי הנימוס הייתה נמוכה בהרבה. גברים דיברו בשנתם יותר מנשים וקיללו יותר.

פה ושם היו דוברים שהתבטאו בשנתם בשפה שאינה שפת האם שלהם; משתתף אחר, שסבל מגמגום, גמגם גם מתוך שינה, ואדם נוסף הוקלט שר בזמן השינה. החוקרים סבורים שבזמן השינה המוח ממשיך לפעול ומבטא מחדש מחשבות על מחלוקות וחיכוכים, ואולי גם מאפשר לתרגל שיחות טעונות עם אחרים.

המוח שלנו ממשיך לתפקד גם כשאנו ישנים. ציור של מוח ישן | Shutterstock, Oleg Erin

לעצור את הפטפטת

למרות ההתקדמות הרבה בשנים האחרונות בחקר המוח והשינה, נכון לעכשיו אנו יודעים מעט מאוד על המנגנונים שמאפשרים דיבור מתוך שינה. כמה מחקרים מעידים כי לדיבור מתוך שינה עשוי להיות מרכיב תורשתי. מחקרים מראים כי הפרעות שינה שכיחות יותר במשפחות מסוימות וכי אנשים עם הפרעת שינה אחת סובלים במקרים רבים מהפרעת שינה נוספת, כלומר כמה הפרעות שינה מתרחשות במקביל. מחקר על תאומים בני שמונה מצא כי רבים מהם חווים הפרעות שינה שמשותפות לשני האחים, דבר שמחזק את ההשערה שיש להפרעות האלה מרכיב גנטי. להיבטים הגנטיים והסביבתיים של הפרעות שינה, ולקשרים ביניהם, יש חשיבות רבה והם נחקרים גם היום.

נוסף על כך, סקרים מצביעים על ארבעה גורמים מרכזיים שעשויים לעודד דיבור מתוך שינה. העיקרי שבהם הוא לחץ נפשי ניכר, מתח וחרדה. אחריו, בסדר חשיבות יורד, נמצאות צריכה מוגברת של אלכוהול, תופעות לוואי של תרופות והפרעות שינה אחרות.

אף שדיבור מתוך שינה לא נובע כמעט אף פעם מבעיה רפואית ואינו מחייב טיפול, יש מקרים נדירים שבהם הופעתו יכולה להצביע על בעיה נוירולוגית או על מצב בריאותי שמחייב התייחסות. הפרעות שינה קיצוניות וסיוטי לילה, שמובילים להתנהגות אלימה, עלולים להצביע על בעיות נפשיות שדורשות טיפול. למשל, אנשים שמתמודדים עם תסמונות דחק פוסט טראומטיות או מצבים פסיכיאטריים דומים, כמו חיילים עם "הלם קרב", נוטים לדבר מתוך שינה בתדירות גבוהה פי שניים ביחס לאנשים אחרים.

מחקר על ההשלכות הנפשיות של עבודת כבאים גילה כי אנשי כוחות כיבוי אש, שעבודתם מלווה בלחץ נפשי רב, סכנה וחוסר ודאות, סובלים מהפרעות שינה מרובות, כגון נדודי שינה, יקיצה מתוך בהלה ודיבור בשינה.

מחקר נוסף מצא כי תופעת הדיבור מתוך שינה שכיחה יותר פי שבעה אצל חולי פרקינסון. פעמים רבות הדבר מתבטא בהמחזה ממשית של תכני חלומות לא נעימים, כולל השמעת קולות והנעת הגפיים מתוך שינה, לפעמים בפראות. במקרים כאלה, או אם הדיבור מתוך שינה נהיה תכוף ביותר, מומלץ להיבדק אצל רופא המשפחה ובמעבדת שינה.

מכיוון שהסיבות לדיבור מתוך שינה אינן ברורות, איננו יודעים גם איך לרסן אותו. עם זאת אפשר להפחית אותו על ידי תרגול של היגיינת שינה טובה הכוללת אימוץ הרגלי שינה בריאים, כגון שמירה על זמני שינה קבועים והימנעות מתנומות מאוחרות ביום. כמו כן מומלץ להימנע מקפאין או ממריצים אחרים לקראת ערב ולהפחית צריכת אלכוהול, וחשוב מכול, תמיד כדאי לחפש דרכים להפחית את רמת המתח והלחץ בחיים. במקרה שבן הזוג שישן לצידכם מרבה לדבר בשנתו, נסו להשתמש באטמי אוזניים, ואם שום דבר לא עוזר, שיקלו לעבור לישון בחדר נפרד. לילה טוב.